<h1>הבתים — שערי הקידוש והשביתה שער חמישי</h1>
<h2>דף קא.</h2>
דלת שהיא לוח אחת שומטין אותה ונועלין בה. ואם לא היה לה למטה כמו אסקופה שמוכיח עליה שהוא כלי מוכן לנעילה, אין נועלין בה, לר"ם. דלת שהיה לה ציר אע"פ שאין לה עתה ציר שהכינה לסתום בה מקום מוקצה והיא נגררת שנוטלין אותה וסותמין בה, וכן החדקין שסותמין בהם הפרצה, וכן מחצלת הנגררת בזמן שקשורין ותלויין בכותל סותמין בהם [ונועלין בהם], ואם לאו אין נועלין בהם. ואם היו גבוהים מעל הארץ נועלין בהן, לר"ם. והר"ז כתב קשורין אע"פ שאינן תלויין ואע"פ שאינם גבוהים מן הארץ. ודברי הר"ם נראין לנו עיקר.
<h2>דף קא:</h2>
קלוסטרא שבפתח בית שבחצר, אם החצר אינה מעורבת אסור לטלטל בו כלים שבבית, כשפותח הבית כלפנים הוא, ונמצא מטלטל כלים שבבית לחצר.
<h2>דף קב.</h2>
נגר והוא כעין יתד שתוקעין בהחור לנעול הדלת, אם יש בראשו קלוסטרא מותר לנעול בו שהקלוסטרא מוכחת שתורת כלי עליו. כתב הר"ם נגר שאין בראשו קלוסטרא אם היה קשור ותלוי בדלת וכן אם היה ניטל ואגדו עמו מותר לנעול בו, אבל אם היה אגדו קבוע בדלת והיה הנגר נשמט כמו קורה ומניחין אותו בזוית וחוזרין ונועלין בו בעת שרוצין ה"ז אסור לנעול בו שאין תורת כלי עליו ואינו אגוד ואין בו אגד להוכיח עליו, עד כאן. כתב הראב"ד אם אינו קשור בדלת והוא קשור בבריח יפה שניטל עם הבריח [ואינו] מפני האגד אע"פ שנוטלין הבריח והאגד ומניחין אותו בזוית מותר לנעול בו ודינו כדין [בריח] ואין בו לא משום מוקצה ולא משום בונה. אבל אם אינו נאגד אלא פעמים שנשמטין זה מזה אין נועלין בו משום מוקצה או משום בונה, עד כאן. וכתב הר"ם אם נפחת חור האסקופה והנגר יוצא לצד הקרקע וצריך לנעצו בקרקע אע"פ שהוא קשור ותלוי אסור מפני שנראה כבונה, ולא נתברר לי. ואם עשה בית יד לנגר מותר לנעול בו אע"פ שאינו קשור ותלוי, שתורת כלי עליו.
כל שאינו כלי כגון אבנים ומעות וקנים וקורות וכיוצא בהן אסור לטלטלן. אבן גדולה או קורה גדולה אע"פ שהיא ניטלת בעשרה בני אדם יש לה תורת כלי עליה ומטלטלין אותה, לר"ם. וכן העפר והחול והמת אין מזיזין אותן ממקומן. ובן שמונה חי הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו. ולא נתברר מדברי הר"ם באבן גדולה או קורה גדולה, אם דינן ככלים שמלאכתן להיתר וניטלין לצורך עצמן.
מנורה של חוליות בין גדולה בין קטנה אין מטלטלין אותה שמא יחזירנה בשבת. היו בה חדקין והיא נראית כבעלת חוליות, אם היתה גדולה הניטלת בשתי ידים אסור לטלטלה מפני כובדה. היתה קטנה מזו מותר לטלטלה, לר"ם. דברי הר"ם סתומין במה שכתב היו בה חדקין וכו' אסור לטלטלה מפני כובדה, כי אם האיסור הוא מפני הכובד מה לנו ולחדקין. ומה שיראה לנו בזה, כי עיקר האיסור בגדולה מפני הכובד. ולא לקח חדקין, אלא להשמיענו שקטנה אע"פ שיש בה חדקין מותר. והרב בעל ההשלמה פסק שמנורה שיש לה חדקין אפילו היא קטנה אסור לטלטלה, ואם אין לה חדקין אפילו ניטלת בעשרה בני אדם מותר לטלטלה. ופסק הר"ם, עם מה שהרחבנו בו, נראה לנו עיקר.
